Break Your Walls

 

 

BREAK  YOUR  WALLS

ב-10 לאפריל 2012, לאחר התארגנות של חודש ימים, יצאתי ליער השחור בגרמניה עם קבוצה של 16 ישראלים, ערבים ויהודים. שם הצטרפו אלינו עוד 4 אירופאים מקומיים. רובינו נשים, כאשר חצי מהקבוצה יהודים וחצי ערבים. כולנו נסענו למטרה אחת: להיות ביחד שבוע שלם, להתנקות מהמשקעים הרגשיים שיש ליהודים והערבים אחד כלפי השני, לשבור את הקירות בינינו וליצור יחד חדש. חלק מהמשתתפים הכירו אחד את השני וחלק הגיעו לבד לגמרי.

התכנית הייתה מאד עמוסה וכללה את טכניקות היוגה והנשימות בשיטת Art of Living, תהליכים קבוצתיים ואישיים שנועדו לחבר אותנו לעצמנו ולאנשים סביבנו, הליכות בטבע במקום מדהים ביופיו וטיולים לאטרקציות בסביבה.

כאשר הגענו למקום שבו התנהל המחנה, הרושם הראשוני של האנשים היה תדהמה מוחלטת מהיופי של המקום ומהאווירה השלווה והרגועה שאפפה אותנו. הרגשנו שאנחנו נמצאים במקום של סיפורי אגדות וכול מה שנותר עכשיו הוא לכתוב את הסיפור.

היוגה, הנשימות והמדיטציות, יצרו שילוב עצמתי ביחד עם הדיאלוגים שנגעו בקבלה של האחר ולקיחת אחריות אישית, חברתית ולאומית.

היו האשמות, הרבה מאד כאב, ונזלו הרבה דמעות. היה חוסר אונים של מציאת פתרונות לקונפליקט ארוך השזור בהיסטוריה של שני עמים. אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מתחושת האהבה והרצון ליצור שייכות והקשבה בין שתי הקבוצות.

נכון, לא חזרנו מהמחנה עם פתרונות מעשיים, אך גם לא התיימרנו להשיג זאת. מטרת המחנה הושגה מעבר לכל הציפיות. החיבור שנוצר בין האנשים היה עמוק וברור לי שימשך גם לאחר מכן. בהחלט שברנו קירות.

 

ד”ר דפנה פז

עמותת Art of Living בישראל

 

מחוויות המשתתפים

נג'ואן מנצרת:

זה היה שונה מכל דבר שחוויתי בחיי. הרגשתי פה שכולנו בלי מסכות, כל אחד התנהג כפי שהוא רוצה. שרנו, רקדנו. למדתי מכל אחד שנמצא כאן הרבה דברים. למדתי דברים ששינו ויישנו את החיים שלי. באתי ממקום של הרבה לחץ, אני באמת צריכה עזרה.

אוהבת אתכם.

ענבר מקיבוץ

היו פה התמודדויות ומפגשים שאתה לא חווה. המון כיף משותף וצחוקים, אבל היה הרבה עומק וקרבה. אפשרנו הקשבה והתבוננות. כולם פתחו את הלב ושיתפו. אני מקווה שזה לא משהו שרק מתחיל ומסתיים, אשמח שתהיה המשכיות.

לירון מקיבוץ

היה מאד עמוס בחוויות הספקנו הרבה דברים. בחוויה האישית שלי למדתי המון. למדתי לראות את האדם כפי שהוא ובאמת להכיר כל אחד. התכנית שינתה בי הרבה תפיסות שהיו לי, חשיבות מקובעת נופצה. אני מרגיש שניפצתי חומה שהייתה אצלי בלב.

גליה מתל-אביב:

הופתעתי לטובה. הייתי בתקופה מאד לחוצה ולא כל-כך רציתי לבוא, אבל הפרויקט נראה לי חשוב, אז הגעתי בלחץ. תמיד עניין אותי הצד השני ולא רק לחיות בבועה שלנו. שמעתי סיפורים אבל זה מאד שונה להיות עם אנשים שבוע ולחוות אישית. זה היה ממש להכיר אנשים ולקבל כל אדם כפי שהוא. היה מדהים לראות כמה קל להתחבר עם אנשים שקודם היו חלק מקבוצה שלא השתייכתי אליה. נוצר קשר מאד חזק והייתי רוצה לשמור עליו.

היה לי מאד חזק

נעמת מכפר ברא:

הייתה חוויה מהממת. מעולם לא הרגשתי שלווה ורגע כמו עכשיו. מקווה שזה ימשך, ויש לי תקווה שכל העולם יאמץ את הרעיון הזה. אנחנו כל-כך מפספסים בגלל הלחץ של החיים ולא יודעת לאן זה לוקח אותנו. אני חושבת שפה מצאנו את הדרך הנכונה להגיע לשלווה ורוגע. צפו הרבה רגשות, מקווה שזה ימשך.

המון תודות

יועד מטייבה:

אני רוצה לדבר קודם על השיטה של Art of Living. זו הפעם הראשונה שאני עושה יוגה ונשימות. חוויה מדהימה. הרגשתי דברים שבלחיים לא חוויתי, במיוחד אחרי הנשימות. מאד התרגשתי. כל יום היה שונה. כל יום חוויות שונות עלו. לא הכרתי אף אחד מהקבוצה, כולם מתוקים, לא אשכח אתכם לעולם. הרגשתי שכולם אחים שלי ואני רוצה לשמור על הקשר. מהקבוצה היהודית למדתי המון והרגשתי יותר שאני שייכת להם. היה מאד מרגש. אני עצובה כי אנחנו מסיימים, אני רוצה לשמור על קשר.

אוהבת אתכם

אילנה מתל-אביב:

אני לא ממש נתקלת בקונפליקט הזה ביום יום. אבל כאן כאשר זה עלה, לא האמנתי שזה כל-כך יגע בי וישחרר דברים כמו מועקה, עצב וכאב. אבל ביום האחרון במיוחד בתהליך האחרון שעברנו ביחד משהו השתחרר, הרגשתי כזה שחרור. אף פעם לא הרגשתי כל –כך שייכת ושאתם שייכים לי. המסקנה שהגעתי אליה היא שהכול מתחיל בתחושת השייכות שלנו.

ענבל מתל-אביב:

לא ציפיתי לעבור את החוויה שחוויתי. הדבר הכי חזק שחוויתי הוא שכן יש קונפליקט וויכוחים, ואנחנו יכולים לא להסכים על משהו שהוא כל-כך קיומי עבורנו. מתווכחים על הזהות והחיים שלנו, אבל באותו הזמן אני מרגישה שזה לא משנה כי אני אוהבת אתכם. זה היה כל-כך עמוק. הגעתי למקום שלא משנה לי אם אני מבינה מישהו או אם הוא מסכים איתי, אלא שתחושת האהבה שאני מרגישה כלפי אנשים זה מה שמשנה. הרגשתי שכולם הם חלק ממני.

עיישה מכפר-קאסם:

אני אדם לא שקט. ואף פעם לא חשבתי לעשות יוגה ונשימות. לא יכולה לשבת דקה בלי לזוז. חוויתי חוויה שאני חושבת שהייתי צריכה לחוות. אני צריכה את השקט שחוויתי ולהיות אח"כ בתנועה חיובית. לא הבנתי למה אני כאן. מה המטרה, מה הקשר בין יוגה ונשימות לדו-קיום ושלום. לא האמנתי שיהיה דו-קיום יש כל-כך הרבה דברים גדולים שחוסמים. אחרי כל מה שחווינו כאן, כל מה שהוצאנו החוצה, סערת רגשות וכעס. אחרי כל זה, אני חושבת שזה צעד ראשון, לכל אחד מכם הייתה השפעה עלי. אם נשמור עליו ונמשיך הלאה יתפתחו עוד דברים ויצטרפו עוד אנשים.

מרים מכפר-ברא:

ממש מדהים. באתי בציפיות לא כל-כך גבוהות עשיתי הרבה קורסים של דו-קיום ושלום, כל פעם חזרתי כאילו לא היה כלום. בפעם הזאת אני מאמינה שזה כן ימשך. רכשתי כאן חברים טובים, אני מרגישה קשר חזק, צוחקת אתכם כפי שאני צוחקת עם עיישה שהיא החברה הכי טובה שלי. מהמם, אני מאד מודה לכם. היום בתהליך האחרון היה הכי נפלא שהיה לי בחיים, זו היתה חתונה של כול האומות. אני מודה לכל אחד ורוצה לשמור על קשר.

קמיל מצרפת:

אתם ממש מדהימים. ממש התרשמתי. כל השבוע הזה מאד נגע בי. גם אני איבדתי הרבה דעות קדומות על נשים מוסלמיות. בצרפת יש קהילה ערבית גדולה וגם קהילה להודית גדולה. אנחנו שומעים הרבה על הקונפליקט הזה. וכל האינפורמציה שאני שומע מהמדיה מעצימה את השליליות. היום אני יכול לראות שאנחנו כולנו אותו הדבר. צוחקים, רוקדים, שרים. השבוע היה כל-כך פשוט ובאותו הזמן גם מאד עמוק.

ממש מדהים

אחמד מערב הסעודית:

אני מאד שמח שהייתה לי ההזדמנות להשתתף בתכנית הזאת כי אני חושב שזה משחרר מתח ענקי בין שתי אומות גדולות ויסיר הרבה סבל משני הצדדים. אני לא חושב שיש משהו ששווה יותר להתמקד בעולם שלנו.

המון תודה

גורדנה מסרביה:

בהתחלה שבאתי אנשים שאלו אותי אם גם אני בקבוצה, האם יש לי שרשים יהודיים או מוסלמים. אני לא מעורבת רגשית בקונפליקט אבל חשוב לי להיות כאן, כשהייתי ילדה גם אני הייתי פליטה ולכן יכולתי להביט על הקונפליקט ולראות את שני הצדדים. זה עזר לי להבין דברים בי וגם עורר ביי עצב, למה אנשים שונאים אחד את השני. ראיתי שאנחנו כולנו אותו הדבר, אין הבדלים, לא חשוב איך אנחנו מתלבשים. לכן זו הדרך היחידה, קודם לפתור את הלב ולעבוד על עצמנו. אני מקווה שאנחנו מתחילים לעשות זאת. הכי חשוב שלא נלכלך את הנשמה שלנו בשנאה שנובעת בגלל אירועים, אין דבר יותר חשוב מזה. אתם נפלאים. עשיתם את חיי מועשרים. הייתי רוצה להשאר ברויקט הזה, אני חושבת שהוא חשוב.